בין גמזו לדוד ויהונתן
התורה רוצה שכל אדם יעמיד שופטים ושוטרים בשעריו הפנימיים, שהרי יש לאדם כמה שערים אשר דרכם עובר מידע שבונה את אישיותו – שערי הראייה, שערי שמיעה, שערי הדיבור וכן הלאה. תובנות מפרשת שופטים
התורה רוצה שכל אדם יעמיד שופטים ושוטרים בשעריו הפנימיים, שהרי יש לאדם כמה שערים אשר דרכם עובר מידע שבונה את אישיותו – שערי הראייה, שערי שמיעה, שערי הדיבור וכן הלאה. תובנות מפרשת שופטים
כשאדם מבקש להביע עמדה בענייני אמונה – הוא חייב להישמר מנגיעות אישיות. מסתבר שכל אחד נדרש לשופטים ושומרים לעצמו
המפתח וכרטיס הכניסה להשגת יראת שמים בסיסית, פשוטה וקלה, טמון במאה ברכות כל יום. מאה פגישות עם הקב"ה. מאה פניות לאל. זו הדרך להשריש יראת שמים
הקב"ה שומע את התפילה והוא כל כך חפץ לשפוך על בניו "ים" של רחמים. אבל ישנה הנהגה ברורה: כדי שהוא "יוכל" לתפעל את מידת הרחמים שלו עלינו, אנו מוכרחים לתפעל את מידת הרחמים והצדקה שלנו על הזולת | תובנות מפרשת ראה
שמות בעלי החיים הטמאים מספקים לנו הצצה למסרים הטמונים מאחורי האיסורים השונים
כיצד ייתכן שלאחר המכות השונות ישנם אנשים שעדיין לא שמו לבם אל דבר השם? וכי עיוורים הם? תובנות מפרשת וארא
בפעם הראשונה שאנחנו פוגשים את בני ישראל (בניו של יעקב אבינו) מוגדרים כעם, היא בפרשת שמות, ככתוב: "ויאמר [פרעה] אל עמו, הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו...". (שמות א´, פס´ ט´)
מדוע לא קיים פרעה את הבטחותיו? הרי לכל הפחות בכובעו כ"מלך", צריך היה לכבד את מילתו. מה גם, שזו נאמרה בפני קהל חרטומיו ויועציו
דוד המלך רצה להוציא את בנו אבשלום משבעת מדורי גיהינום ולהכניסו לחיי עולם הבא. איך זה מתחבר לפסוק "וידעת עם לבבך, כי כאשר ייסר איש את בנו, השם אלוקיך מייסרך"? תובנות מפרשת עקב
יש בנו את "פרעה", היצר הרע. אנו אסורים בכבליו ונתונים בתוך מיצרים, ומחכים לרגע שבו "משה" – הנשמה שלעולם לא משתעבדת - תשחרר אותנו ונוכל לצאת למרחב. השאלה היא איך עושים זאת | תובנות מפרשת שמות
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה